Mi Khamokha Véene Kamokha
(Rabbi Yéhouda Halévi pour Shabbath Zakhor)
Orel Gozlan
Avec l’aimable autorisation du Cantor Orel Gozlan
Piyout composé par Rabbi Yéhouda Halévi et qui raconte tout le livre d’Esther.
Lu avant la sortie de la Torah à l’occasion du Shabbath Zakhor
Selon l’air traditionnel Marocain
פורים שבת זכור
מִי כָמוֹךָ, וְאֵין כָּמוֹךָ, מִי דֽוֹמֶה־לָּךְ, וְאֵין דּוֹמֶה לָךְ:
(על סדר א »ב)
אָדוֹן חַסְדְּךָ בַּל יֶחְדָּל, אֲמִתְּךָ מִבְצָר עֹז וּמִגְדָּל, כִּי־הָיִיתָ מָעוֹז לַדָּל, מָעוֹז לָאֶבְיוֹן בַּצַּר־לוֹ:
בִּימֵי חָרְפִי מִקַּדְמוֹנָי, בִּי דִבֶּר רוּחַ יְהֹוָה , והַיּוֹם אִם גֵּרְשׁוּנִי עֲוֹנָי, דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ:
גְּמָלַנִי מֵאָז טוֹבוֹת, גְּלוּיוֹת יְדוּעוֹת לַלְּבָבוֹת, גַּם אִם יִהְיוּ הַצָּרוֹת קְרוֹבוֹת, אַשְׁרֵי כָּל־חוֹכֵי לוֹ:
דְּמֵי מִתְקוֹמְמַי אַזֶּה, וְדִגְלִי אָרִים כִּדְבַר כָּל־חוֹזֶה, הִנֵּה אֱלֹהֵֽינוּ זֶה, קִוִּֽינוּ לוֹ:
הַיּוֹם אַבִּיעָה חִידוֹת, הָיוּ מִנִּי קֶדֶם עֲתִידוֹת, נִפְלָא בָּם הַמֵּבִין צְפוּנֵי סוֹדוֹת, יוֹצְרִי מִבֶּטֶן לְעֶבֶד לוֹ:
וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, מֶלֶךְ הוּקָם עָל כִּבְרוֹשׁ, נִשָּׂא וָרָם עַל כָּל־קָצִין וָרֹאשׁ, וַיהֹוָה הֵנִיחַ־לוֹ:
זִמֵּן בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְמַלְכוּתוֹ, לְהַרְאוֹת לְכָל־עֲבָדָיו תְּכוּנָתוֹ, וְאַבְנֵי נֶזֶר מִתְנוֹססוֹת עַל אַדְמָתוֹ, וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ:
חֵלֶק לְכָל־בְּנֵי שׁוּשָׁן נָתַן, וְהִקְדִּישׁ קְרוּאָיו כְּחָתָן, בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתָן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ:
טָעַם עֲשׂוֹת רְצוֹן כָּל־אִישׁ וְיִצְרוֹ, וְאֵין אוֹנֵס לְאִישׁ יַיִן עֲבָרוֹ, וְלָתֵת לְכָל־שׁוֹאֵל דֵּי מַחְסֹרוֹ, אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ:
יַחַד אֻסּפוּ כָּל־הַנִּדְרָשִׁים, גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָֽשׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים, וּמִשְׁתֵּה הַנָּשִׁים כַּאֲנָשִׁים, שִׁבְעַת יָמִים יִסְפְּרוּ־ לוֹ:
כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת יְפַת הָעָיִן, וַתּמָאֵן בִּדְבָרוֹ לֵאמֹר אָיִן, הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ:
לַקְּרוֹבִים אֵלָיו הַיּוֹשְׁבִים עֲלֵי כָן, שָׁאַל וַיְּעָצֵהוּ מְמוּכָן, הוּא הָמָן לַפֻּרְעָנוּת מוּכָן, לִבּוֹ יִקְבָּץ־אָוֶן לוֹ:
מוֹעֲצוֹתָיו כַּדָּת נְתוּנוֹת, הָיוּ לְעַמִּי רְפוּאוֹת צְפוּנוֹת, כִּי לוּלֵי אִגָּרוֹת רִאשׁוֹנוֹת, גַּם־פְּלֵיטָה לֹא־הָֽיְתָה לּוֹ:
נוֹעָץ לִקְרֹא לְכָל־הֲמוֹנָיו, לְהָבִיא כָלּ יְּפַתּ תֹּאַר לְפָנָיו, וְהַנַּעֲרָה אֲשֶׁר תִּיטַב בְּעֵינָיו, מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ:
סִנְסָן לְיָאִיר הֵאִיר וְזָרַח, יָשִׂישׂ כָּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח, טֶרֶם מַכָּה צִיץ רְפוּאָה פָרַח, כִּי־הִפְלָה יְהֹוָה חָסִיד לוֹ:
עִמּוֹ נֶאֶמְנָה הֲדַסָּה תַמָּה, הִיא אֶסְתֵּר בַּת דּוֹדוֹ בָּרָה כַּחַמָּה, וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ, לְקָחָהּ מָרְדְּכַי לוֹ:
פָּֽגְעָה חֵן וַתֵּלֶךְ וַהֲלוֹם, וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל בֵּית־הַמֶּלֶךְ גִּזְרַת יָהֲלוֹם, וּמָרְדְּכַי צִוָּה לָהּ לְכִי לְשָׁלוֹם, כִּי־הוּא אֲדֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי־לוֹ:
צֶדֶק לָֽבשָׁה בְּמַמְלַכְתָּהּ, לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר עַמָּהּ וּמוֹלַדְתָּהּ, וְהַמֶּלֶךְ אֲהֵבָהּ וַיֶּרֶב תִּפְאַרְתָּהּ, כִּי מֵיְהֹוָה הָֽיְתָה לּוֹ:
קֶשֶׁב רַב קָשַׁב צְרוֹר הַמּוֹר, מִסָּרִיסֵי הַמֶּלֶךְ הַקְּבוּעִים לִשְׁמוֹר, וְהִנָּם חוֹשׁבִים עַל הַמֶּלֶךְ לֵאֹמֹר, הָבָה נִּתְחַכְּמָה לוֹ:
רָחֲשָׁה אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר, בַּשֵּׁם מָרְדְּכַי וְנִכְתַּב בַּסֵּפֶר, בֻּקַּשׁ וְנִמְצָא לִפְנֵי צְבִי עוֹפֶר, כִּי־בוּל הָרִים יִשְׂאוּ־לוֹ:
שְׁנֵיהֶם נִתְלוּ עַל הָעֵץ, כִּי שָׁמַע מָרְדְּכַי לְשׁוֹנָם בְּהִוָּעֵץ, נַשְׁקֶה לַמֶּלֶךְ סַם הַמָּוֶת רוֹעֵץ, אוּלַי יפֻתֶּה וְנוּכלָה לוֹ:
תְּשׁוּעָה זֹאת צפוּנָה לְדוֹר אַחֲרוֹן, נִכְתּבָה עַל סֵפֶר הַזִּכָּרוֹן, לִהְיוֹת לוֹ מִן הַמֶּלֶךְ תַּגְמוּל וְיִתְרוֹן, כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם־לוֹ:
(סימן: אני יהודה הלוי הקטן ברבי שמואל הלוי)
אַחַר כָּל־אֵלֶּה הַדּבָרִים, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת־הָמָן הֵרִים, וַיְנַשּׂאֵהוּ מֵעַל כָּל־הַשָּׂרִים, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ:
נִמְנַע מָרְדְּכַי מִסְּגוֹד לָרָשָׁע, נִין עֲמָלֵק אֲשֶׁר מִבֶּטֶן פָּשַׁע, וְזֶה הוֹסִיף עַל חַטָּאתוֹ פֶּשַׁע, לֹא־יֹאבֶה יְהֹוָה סְלֹחַ לוֹ:
יוֹם כָּֽרעוּ לוֹ כּל־עַבְדֵּי הַמֶּלֶךְ, וּמָרְדְּכַי בְּתֻמּוֹ הוֹלֵךְ, בִּקֵּשׁ לְחַרְחֵר רִיב עַל עַם דָּל וָהֵלֶךְ, עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל־רִיב לֹּא־לוֹ:
יָעַץ תַּחְבּוּלוֹת כְּשִׂכִּים בְּצִדּוֹ, וַיִּבֶז בְּעֵינָיו בִּגְאוֹן חֶמְדּוֹ, לִשְׁלוֹחַ יָד בְּמָרְדְּכַי לְבַדּוֹ, בָּז לְדָבָר יֵחָבֶל לוֹ:
הִרְבָּה כֶסֶף וְזָהָב לִבְלִי חוֹק, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ זֶה עֵת לִשְׂחוֹק, וַיָּבֵא עֵצוֹת מֵרָחוֹק, לָרֶשֶׁת מִשְׁכָּנוֹת לֹא־לוֹ:
וַיַּפֵּל פּוּר וְיָדוֹ בַגּוֹרָל הָדָה, וַיַּרְא כִּי בַאֲדָר מֵת אָבִי הַתְּעוּדָה, וְלֹא זָכַר כִּי הִיא עֵת הַלֵּידָה, חֶבְלֵי יוֹלֵדָה יָבֹאוּ לוֹ:
דּוֹב אוֹרֵב יְעָצוּהוּ רַעְיוֹנָיו, וַיִּשְׁאַל שְׁאֵלָה מֵאֲדוֹנָיו, וְגַם הוּא שִׁנֵּי אֲרָיוֹת שִׁנָּיו, וּמְתַלּעוֹת לָבִיא לוֹ:
הֵן עַם אָחוֹר נָזוֹרוּ, וְדָתֵיהֶם שׁוֹנוֹת וְדָֽתךָ בַּל יִנְצוֹרוּ, רוּחַ יִזְרָעוּ וְסוּפָתָהּ יִקְצוֹרוּ, קָמָה אֵין־לוֹ:
הֲכִינוֹתִי כֶסֶף לִגְנָזֶיךָ יַעַל, לְאַבֵּד זֶה הַגּוֹי הַנִּגְעַל, כּל־הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לֹא־כָֽרְעוּ לַבַּעַל, וְכָל־הַפֶּה אֲשֶׁר לֹא־נָשַׁק לוֹ:
לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ אֹסֵף, עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכְּרֵי כֶסֶף, וְנֶפֶשׁ אַכֶּה לְכָל־בֵּית־יוֹסֵף, פַּעַם אַחַת וְלֹא אֶשְׁנֶה לוֹ:
וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ יְהִי לְךָ קִנְיָנֶיךָ, וְזֹאת טַבַּעְתִּי עַל יַד יְמִינֶךָ, וְהָעָם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, וּבָא עַד־קִצּוֹ וְאֵין עוֹזֵר לוֹ:
יָצָא וְסוֹפרֵי הַמֶּלֶךְ נִקְרָאוּ, וַיִּכְתּבוּ כְּכָל־אֲשֶׁר הוֹרָהוּ, וּבְכל־עַם וָעָם רָצִים יָצָאוּ, שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר־לוֹ:
הָיָה דבָרוֹ נָחוּץ לֵאמֹר, כֶּרֶם חֶמֶר בְּיוֹם אֶחָד לִזְמוֹר, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר בַּאֲדָר הָחֵל וְגָמוֹר, לֹא־אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ:
קָרַע מָרְדְּכַי בּגָדָיו לִפְנֵי אֵל, וַיִּצְעַק מַר עַל גּוֹלַת אֲרִיאֵל, הֲבָנִים אֵין ליִשְׂרָאֵל, אִם־יוֹרֵשׁ אֵין לוֹ:
טָרֹף טֹרַף שְׁאָר הֲמוֹנַי, מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב לְמוֹנַי, וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזזִים – הֲלוֹא יְהֹוָה , זוּ חָטָאנוּ לוֹ:
נַעֲרוֹת אֶסְתֵּר הִגִּידוּהָ דָבָר, שָׁמַעְנוּ צְעָקָה כַּיּעֵנִים בַּמִּדְבָּר, וּמָרְדְּכַי בִּלְבוּשׁ שַׂק עָבַר, לֹא יָדַעְנוּ מֶה־הָיָה לוֹ:
בְּגָדִים שָֽׁלחָה לְהַלְבִּישׁוֹ, וְלֹא קִבֵּל מִמְּרִירוּת נַפְשׁוֹ, וַתִּשְׁלַח לַהֲתָךְ לְחָקְרוֹ וּלְדרְשׁוֹ, לְדֵעָה מַה־יֵּעָשֶׂה לוֹ:
רוּחוֹ הוֹצִיא לַהֲתָךְ וְחִוָּה, וּפָרָשַׁת הַכֶּסֶף לְפָנָיו שִׁוָּה, וְהַפַּתְשֶׁגֶן שָׁלַח וְעַל אֶסְתֵּר צִוָּה, לָבוֹא אֶל־הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן־לוֹ:
בִּתְשׁוּבָתָהּ אָֽמרָה לַהֲשִׁיבוֹ, דַּע כִּי בֶן־מָוֶת אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא וְיָבֹא, לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת־שַׁרְבִיט זְהָבוֹ, בִּקְרב־אִישׁ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ:
יַקִּיר כְּשָׁמְעוֹ דִּבְרֵי הֲדַסָּה, זָעַק אֲהָהּ כִּי אֵין מְנוּסָה, זַעַף יְהֹוָה אֶשָּׂא, כִּי חָטָאתִי לוֹ:
שָׁלַח לָהּ לֵאמֹר אַל תּדַמִּי, לְהִמָּלֵט בֵּית־הַמֶּלֶךְ מִכּל־לְאוּמִי, כִּי אַתְּ תֹּאבְדִי וְאוּלָם עַמִּי, אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה־לּוֹ:
מִמָּקוֹם אַחֵר יִשְׁלַח שְׁלוֹמָיו, עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו, עַל־כֵּן אוֹחִיל לוֹ:
וַתַּעֲנֵהוּ לֵךְ כּנוֹס כָּל־חוֹכֵי פִדְיוֹם, וְצוּמוּ עָלַי שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם, וְרַחֲמִים בַּקְּשׁוּ מֵאֵל נוֹרָא וְאָיוֹם, וְאַל־תִּתּנוּ דֳמִי לוֹ:
אֵל נִדְרָשׁ בְּכָל־לֵב יִדְרְשֶׁנּוּ, כִּי נִכְמרוּ רַחֲמָיו לְעַם יִקְרָאֶנּוּ, וַיֹּאמֶר עוֹד זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ, עַל־כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ:
לָֽבְשָׁה חֵן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתֵּלֶךְ, וַתִּיקַר עַד מאֹד בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וַיִּבֶז בְּכָל־אֲשֶׁר הוּא מוֹלֵךְ, וְעַל כָּל־אֲשֶׁר יֶשׁ־לוֹ:
הַיָּפָה בַנָּשִׁים נֶטַע נַעֲמָן, מַה־שְּׁאֵלָתֵך כִּי הַכֹּל מְזוּמָן, וַתֹּאמֶר יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן, אֶל־הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי לוֹ:
לְמָחָר קְרָאתָם לְסוֹד נִכְמָס, וַיֵּצֵא הָמָן בַּיּוֹם הַהוּא שָׂמֵחַ וְנֶעְלָס, וְהוּא בַּמְּלָכִים יִתְקַלָּס, וְרֹזְנִים מִשְׂחָק לוֹ:
וַיָּבֵא אֹהֲבָיו וְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ, וַיְסַפֵּר לָהֶם כְּבוֹדוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ, וּגְזֵרָה עוֹמֶדֶת לְעוּמָתוֹ, הוֹי הַמַּרְבֶּה לֹּא־לוֹ:
יְעָצוּהוּ עֲשׂוֹת עֵץ גָּבוֹהַּ חֲמִשִּׁים, לִתְלוֹת עָלָיו קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וּלְהָכִינוֹ כְּחֶפְצוֹ מִכּל־חֲרָשִׁים, חָרָשׁ חָכָם יְבַקֶּשׁ־לוֹ:
(על סדר א »ב)
אֱלֹהִים עֵדֶר צֹאנוֹ בִּקֵּר, וַתִּדַּד שְׁנַת הַמֶּלֶךְ עַד יהִי חוֹקֵר, בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת וְהָיָה בֹקֶר, וְיֹדַע יְהֹוָה אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ:
בְּמָצְאוֹ דְּבַר מָרְדְּכַי מְפוֹרָשׁ, מַה־נַּעֲשָׂה יְקָר וּגְדֻלָּה דָּרַשׁ, וַיֹּאמרוּ כִּי לֹא פֹרַשׁ, מַה־יֵּעָשֶׂה לוֹ:
גִּלָּה אֹזֶן הָמָן בְּדַבְּרוֹ, מַה־לַּעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ, וַיַּעַן וַיִּנָּקֵשׁ בְּמַאֲמָרוֹ, פִּי־כְסִיל מְחִתָּה־לוֹ:
דִּבֶּר לַעֲדוֹתוֹ בַּעֲדָיֵי מְלָכִים, וְלָלֶכֶת לְפָנָיו אֶחָד מֵהַנְסִיכִים, וְלִבּוֹ בְּמַחֲשָׁבָיו הוֹלֵךְ חֲשֵׁכִים, וְאֵין נֹגַהּ לוֹ:
הֱשִׁיבוֹ הַמֶּלֶךְ כֵּן דִּבַּרְתָּ, עֲשֵׂה לְמָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי כּכָל־אֲשֶׁר אָמַרְתָּ, כֵּן מִשְׁפָּטֶיךָ אַתָּה חָרַצְתָּ, כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ:
וַיָּשָׁב מָרְדְּכַי אֶל מִשְׁמַרְתּוֹ, וְהָמָן נִדְחַף אֶל בֵּיתוֹ, וַיִּוָּעֲדוּ אֹהֲבָיו וְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ, לָבוֹא לָנוּד־לוֹ:
זֶרַע יְשׁוּרוּן זָֽכרוּ נְבוֹנָיו, אִם יֵשׁ מָרְדְּכַי אֶחָד מִבָּנָיו, אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו, לֹא־תוּכַל לוֹ:
חֲכָמָיו עוֹדָם מדַבְּרִים עִמּוֹ, וְסָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ הִבְהִילוּהוּ לַהֲקִימוֹ, וְלֹא רָאָה כִּי־יָבֹא יוֹמוֹ, אֲדֹנָי יִשְׂחַק־לוֹ:
טֶרֶם כְּלוֹת מִשְׁתֶּה הַיַּיִן, אָמַר הַמֶּלֶךְ אֶל יְפַת הָעַיִן, שַׁאֲלִי כִּי הַכָּל לְנֶגְדֶּךְ כְּאַיִן, וַתֵּבְךְּ וַתִּתְחַנֶּן־לוֹ:
יִנָּתֵן לִי נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי, וְעַמִּי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ בְּבַקָּשָׁתִי, כִּי נִמְכַּרְנוּ לְצוֹרֵר וְלֹא מִבְּרִיתִי, תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ:
כִּי מַה־חֶפְצִי אַחַר זֶה הַצַּעַר, וּכְלֵי הַקְּרָב שׁוֹת שָׁתוּ הַשַּׁעַר, הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר, וְטֶרֶף אֵין לוֹ:
לָהּ אָמַר מִי הוּא זֶה מִכָּל־אֲנָשַׁי, וְאֵי זֶה הוּא מִכּל־מִגְרָשַׁי, אוֹ מִי מִנּוֹשַׁי, אֲשֶׁר־מָכַרְתִּי אֶתְכֶם לוֹ:
מִהֲרָה לַעֲנוֹתוֹ הָמָן זֶה הָרָע, אֲשֶׁר פְּרָעוֹת בּגוֹי צַדִּיק פָּרַע, אוֹי לְרָשָׁע רָע, כִּי־גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ:
נִמְלָא חֵמָה וְקָם אֶל גַּנוֹ, וּבְשׁוּבוֹ רָאָהוּ נוֹפֵל עַל כַּנּוֹ, יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹנוֹ, וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ:
סָרִיס אֶחָד גִּלָּה חַטָּאתוֹ, הֵן עֵץ עָשָׂה לְמָרְדְּכַי בְּבֵיתוֹ, וַיְצַו הַמֶּלֶךְ לִתְלוֹתוֹ, עַל־הָעֵץ אֲשֶׁר־הֵכִין לוֹ:
עָֽמדָה אֶסְתֵּר לְבַקֵּשׁ עַל עַמָּהּ, לְהָשִׁיב סִפְרֵי הָאַף וְהַחֵמָה, כִּי נִחַם יְהֹוָה עַל מַכָּה עֲצוּמָה, וְשָׁב ורָפָא לוֹ:
פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לִהְיוֹת הַיּהוּדִים, לַהֲרוֹג בְּשׂוֹנְאֵיהֶם עֲתִידִים, כִּי נָפַל פַּחַד מָרְדְּכַי עַל הַמּוֹרְדִים, וְשָׁלוֹם הָיָה לוֹ:
צֻוָּה מָרְדְּכַי עַל עַם לֹא אַלְמָן, מוֹשִׁיעַ וְרַב נָגִיד וְנֶאֱמָן, והָפְקַד עַל בֵּית הָמָן, וְעַל כָּל־אֲשֶׁר יֶשׁ־לוֹ:
קִדַשְׁתִּי לְצֹרְרַי מִזְבֵּחַ, וְאָכִין לְבָנָיו מַטְבֵּחַ, בַּעֲוֹן אֲבִיהֶם הַמְרַצֵּחַ, וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הַיִּלֹּדִים לוֹ:
רִצַּצְתִּי פַּרְשַׁנְדָּתָא דַלְפוֹן אַסְפָּתָא, פּוֹרָתָא אֲדַלְיָא אֲרִידָתָא פַּרְמַשְׁתָּא, אֲרִיסַי אֲרִידַי וַיְזָתָא, וְגַם־קבוּרָה לֹא־הָֽיתָה לּוֹ:
שָׁלַלְתִּי שֹׁללַי וְאָרִיעַ רֵעַ, כִּי עָלָה מִשּׁאֹל אֶבְיוֹן גֹּוֵעַ, וַיְמַלֵּט עָנִי מְשַׁוֵּעַ, וְיָתוֹם וְלֹא־עֹזֵר לוֹ:
תִּכָּתֵב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן, וְלִבְנֵי בָנִים תִּהְיֶה לְזִכָּרוֹן, וְכָל־הַמַּזְכִּיר אֹתָהּ יָרֹן, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ:
(סימן: אני יהודה)
אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ, וִימֵי הַפּוּרִים בְּשִׂמְחָה שִׁמְרוּ, וְעִם שִׂמְחַתְכֶם הָאֶבְיוֹנִים זִכְרוּ, וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ:
נִסֵּי אֵל מֵאָז נְשָׂאוּנִי, וּבְנִבְכֵי הַיָּם הֶעֱבִירוּנִי, וְלָכֵן כִּלְיוֹתַי יִסּרוּנִי, דּוֹם לַיהֹוָה וְהִתְחוֹלֵל לוֹ:
יוֹם צֵאת פַּרְעֹה אַחֲרַי, לִטְרוֹף כְּאַרְיֵה עֲדָרַי, נִצְּבוּ כַּחוֹמָה מֵימֵי מִשְׁבָּרַי, וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי־חָרָה לוֹ:
יָצָא צָר אַחֲרֵי עַם קְדוֹשׁוֹ, וַיִּשְׁלַח צוּר עֲנָנוֹ לְהַפְרִישׁוֹ, לִהְיוֹת צֵל עַל־רֹאשׁוֹ, לְהַצִּיל לוֹ:
הֶעֱבִירוֹ בַיַּבָּשָׁה וְצָרָיו הֶחֱרִיד, בֵּינוֹ וּבֵין רוֹדְפָיו הִפְרִיד, וּלְתַחְתִּיּוֹת מְצוּלָה אוֹתָם הוֹרִיד, חֹקְקִי בַסֶּלַע מִשְׁכָּן לוֹ:
וּבְשׁוּב הַיָּם לְאֵיתָנוֹ, נִטְבַּע פַּרְעֹה וְכָל־הֲמוֹנוֹ, כִּי הַיָּם הִכְבִּיד מַרְכְּבוֹת גְּאוֹנוֹ, וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ:
דַּהֲרוֹת אַבִּירִים בְּאַדִּירִים נָֽפלוּ, וְכַעוֹפֶרֶת בְּמַיִם רַבִּים צָֽללוּ, וְדֹרשֵׁי יְהֹוָה שְׁמוֹ יְהַלְּלוּ, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ־לוֹ:
הֶרְאָנוּ יָדוֹ הַנִּפְלָאָה, עַל שְׂפַת הַיָּם נוֹרָאָה, אָשִׁירָה לַּיהֹוָה כִּי־גָאֹה גָּאָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ:
דְּגָלִים עָֽברוּ בַיַּבָּשָׁה, וְלִפְנֵיהֶם אֵל נַעֲרָץ בִּקְדֹֻשָּׁה, אָז שׁוֹררוּ שִׁירָה חֲדָשָׁה, מִי־כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהֹוָה: